האם הטלת עיקול על חשבון בנק של חייב בתיק הוצאה לפועל בטרם המצאת האזהרה לידיו עלולה להתפרש כפגיעה בשמו הטוב?

פסק דין שניתן לאחרונה בתיק ת.א. 41163-05-12 אדירים ביטחון ואחזקה (1993) בע”מ ואח’ נ’ ליסקאר רם בע”מ, ע”י כבוד השופטת ליאת הר ציון, בבית משפט השלום בפתח תקווה, קבע כי במקרים מסויימים הגשת בקשה להטלת עיקולים בטרם המצאת אזהרה, אשר מוגשת בחוסר תום לב, תחשב כפגיעה בשם הטוב של החייב.

במקרה דנן הגישו התובעים תביעה בגין נזקים שנגרמו לה ע”י הנתבעת בשל הטלת עיקול על חשבון הבנק שלה ועל עשרות גורמים נוספים, זאת בטרם המצאת האזהרה. במסגרת התביעה טענו התובעים כי הגשת הבקשה להטלת עיקולים במעמד צד אחד, טרם המצאת האזהרה במסגרת בקשה לביצוע שטר, נעשתה בחוסר תום לב וגרמה לתובעת נזקים כספיים בהיקף של כ-2 מיליון ₪ ולפגיעה בשמה הטוב של התובעת.

בית המשפט קיבל את טענת התובעת לפגיעה בשמה הטוב בעקבות הטלת העיקול וקבע כי לא היה בידי התובעים להוכיח כי הפגיעה בשם הטוב גרמה להם לנזק כספי, אך יחד עם זאת סבר בית המשפט יש כי מקום לפסיקת פיצוי בגין הפגיעה בשם הטוב מעצם הטלת העיקול והצגתם כמי שאינם פורעים את חובותיהם וחייב את הנתבעת בסכום של 30,000 ₪.

חשוב להבהיר כי במקרה זה הגיע בית המשפט לתוצאה כי הנתבעת פגעה בשמה הטוב של התובעת ע”י הטלת העיקול על פי עוולת הרשלנות, המצויה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), אולם במסגרת הניתוח המדוקדק של המקרה בפסק הדין נסמך בית המשפט, בין היתר על פסקי דין אשר דנו פגיעה בשם הטוב על ידי הטלת עיקול, בהתאם לחוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965.

כך למשל אוזכר פסק הדין עא (חי’) 26706-06-14 יוסף ברינט נ’ עירית עפולה, אשר בו הגדיל בית המשפט שדן בערעור את שיעור הפיצויים שנפסקו לטובת המערערים, שמונו ככונסי נכסים, בגין פרסום לשון הרע עקב משלוח צווי עיקול על חשבונותיהם. במקרה ברינט דובר בכונס נכסים אשר העירייה הטילה עיקול על חשבונו הפרטי בגין חובות ארנונה. לא הייתה מחלוקת באותו המקרה כי עצם הטלת העיקול יש בו משום לשון הרע ופגיעה בשם הטוב. באותו המקרה בית המשפט העמיד את הפיצוי על סך של 70,000 ₪ כנזק הלא ממוני הנובע מהפגיעה בשמם הטוב של המערערים (כונס הנכסים ורעייתו), והצגתם כמי שאינם פורעים את חובותיהם.

כן בפסקי דין נוספים אף נקבע כי משלוח צו עיקול אשר מציג אדם כמי שאינו משלם את חובותיו באופן שלא היה מנוס מהטלת עיקולים על רכושו, מהווה פרסום לשון הרע נגדו, משום שהם עלולים לפגוע בשמו הטוב, להשפילו ולעשותו מטרה ללעג או לבוז. ראו ת.א 60625/06 זוהר עמרם ואח’ נ’ מד”א ואח’ (פורסם בנבו) שם נפסק פיצוי לטובת התובע בגין הטלת עיקול על חשבון הבנק שלו. כן ראו תא (ת”א) 17615-03-10 אסתר גידניאן נ’ עירית תל-אביב-יפו (פורסם בנבו) ות.א. (ת”א) 25746/07 אחימן שמואל נ’ המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות [פורסם בנבו] וכן  ת.א. (ת”א) 22407/08 רונית הרפז זיו נ’ המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו).

מכאן, הרי שניתן לתבוע בגין פגיעה בשם הטוב בגין הטלת עיקול שלא בתום לב, הן במסגרת תביעה בהתאם לחוק איסור לשון הרע והן במסגרת תביעה על פי פקודת הנזיקין ועוולת הרשלנות שבסעיף 35 לפקודת הנזיקין.

חשוב להדגיש, כי לא כל עיקול שמוטל ייחשב כפגיעה בשם הטוב או כפרסום לשון הרע, שכן האפשרות שצו עיקול זמני יגרום נזק לנתבע, כלפיו מכוון הצו, מצויה בתחום הצפיות של הנתבע בוודאי שאין התובע, מבקש העיקול, נדרש לצאת מגדרו כדי להטיב עם הנתבע על חשבון האינטרס הלגיטימי שלו. אולם, אולם על התובע מוטלת החובה לנהוג בתום לב ולהביא בפני בית המשפט העומד לדון בבקשתו במעמד צד אחד, את מלוא המידע הדרוש להכרעה בבקשה, ככל שמידע זה מצוי בידו, או שיש ביכולתו להשיגו בנקיטת אמצעים סבירים. אם יעשה כן, יצא בכך ידי חובת הזהירות המוטלת עליו. גם משבוצע העיקול, מצופה התובע לנהוג עם הנתבע בסבירות ובהגינות.

במקרה דנן, הגיע בית המשפט למסקנה כי בקשת העיקול לא נוסחה בזהירות ובשקיפות הנדרשת וכי בית המשפט לא התרשם כי המצגים שהובאו בפני הרשמת היו נכונים ומלאים, כמו כן סבר בית המשפט כי היה על הנתבעת לשקף בפני ראש ההוצאה לפועל את כל המסכת העובדתית הרלוונטית ביחס למחלוקת ביחס לחלק מהחוב וביחס לפניה של החייב אליה בניסיון להגיע להסדר וכי אף נפל פגם בטענת הנתבעת לפיה קיים חשש להברחת נכסים והעלמתם ולפיכך, הליכי הסעד הזמני בהן נקטה הנתבעת נעשו בחוסר תום לב.

כאמור, בית המשפט הורה על חיוב הנתבעת בסך של 30,000 ₪ בגין הפגיעה בשמה הטוב של הנתבעת ובסך של 20,000 ₪ לטובת הנתבע בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו. בין היתר קבע בית המשפט בעניין כי הטלת העיקולים יצרה רושם שלילי אצל הבנקים ולקוחות החברה, דבר שחייב את התובע להשקיע מאמצים ניכרים בהסבר ובשכנוע וכי יש בעצם משלוח הודעות עיקול ללקוחות ובנקים, המצויים בקשרי עבודה שוטפים עם המערער, בכדי לגרום לעגמת נפש.

לסיכומו של דבר, במטריה המסחרית ובדיני החיובים הזכות הניתנת לתובע להגיש בקשה לעיקולים בטרם מתן האזהרה לחייב הינה חיונית וחשובה, זאת על מנת שאותו תובע לא יעמוד בסופו של דבר מול שוקת שבורה בבואו לגבות את החוב כלפיו. אולם, גם בשימוש בזכות זו לנהוג בתום לב ותוך הצגת מלוא הנתונים בפני בית המשפט, שכן אם לא, ייחשב הדבר כחוסר תום לב מצד התובע אשר במקרים מסויימים עלול להתפרש כפגיעה בשמו הטוב של הנתבע  ולהביא בסופו של דבר בחיובו של התובע עצמו.

משרד עורכי דין רועי טיבי מתמחה בתחום האזרחי-מסחרי, בין היתר מייצג המשרד בתביעות לשון הרע, חדלות פרעון הוצאה לפועל ונדל”ן.

ליצירת קשר: 03-6056655